קשר ליס א קאר (1988) בע"מ נ' ארקאן

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני קובע כי יש לחלוק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן שווה כך שהנתבע יפצה את התובעת במחצית מהנזק הישיר הנתבע על ידה, כמפורט להלן.

למסקנה זו הגעתי בהתבסס על עדותו של נהג התובעת ממנה למדתי כי לא המתין לביצוע פניית הנתבע עם רכבו לימין הדרך וזאת חרף העובדה שהודה כי לא ראה אותו מאותת [עמ' 2 שורה 6 לפרו' הדיון] וחרף העובדה שלא כל רכבו של הנתבע ביצע את הפנייה כאמור. תחת זאת ובהתבסס על עדותו של נהג התובעת הוא החליט לעבור על פני רכב הנתבע אשר בדיוק בנקודה זו ביצע לעמדתו פניית פרסה משמאל והתנגש בו. אחריותו השווה של הנתבע לתאונה נובעת מביצועה של הפנייה כאמור מבלי להביא בחשבון רכבים הבאים מאחור או מהצד.

בהקשר לאמור אציין כי בין הצדדים התגלו חילוקי דעות בשאלת הדרך שבה אירעה התאונה שכן גרסת הנתבע לעניין זה היתה שהוא פנה שמאלה מהנתיב הנגדי הבא ממול לרכב התובעת, הוא ראה רכב זה ופנה אך מאחר ורכב התובעת נסע מהר מאד הוא התנגש בו בחלקו האחורי ימני של רכבו.

גרסתו זו של הנתבע לא גובתה בעדות מי מיושבים ברכב שנכח בתאונה, והיא אינה עולה באופן מפורש מתצהירו לביטול פס"ד שניתן נגדו שם אך ציין כי רכב התובעת הגיח ממולו והתנגש בו. כך או כך נדמה לי כי לו הייתי מקבל את גרסתו זו של הנתבע ולא את גרסת נהגת התובעת לעניין זה, אזי היה יוצא שכרו של הנתבע בהפסדו שכן במקרה שכזה הייתי משית אחריות גבוהה יותר על כתפיו היות ולעמדתו היה הוא זה אשר חצה את נתיב נסיעת רכב התובעת הנוסע ישר ואין רבותא לטענת המהירות עליה ביקש להסתמך שכן לא הוכח בפניי כי מהירותו של רכב התובעת היתה זו שהשפיעה על האחריות לתאונה עת מצופה מהנתבע החוצה צומת להבחין ברכבים הבאים ממול בשים לב למהירותם ולמרחק ממנו ובהתאם לכך לתכנן את פנייתו. אילו גרסתו של הנתבע לעניין זה היתה מקובלת עלי אזי אך מתבקש היה להסיק כי אחריותו לתאונה הינה גבוה מזו שפסקתי לעיל. מאחר והתובעת היא זו הנושאת בנטל ההוכחה והשכנוע לקרות האירוע התאונתי ומאחר וגרסתה לדרך שבה קרתה התאונה אמינה עלי יותר, שיעור האחריות לתאונה הינו נגזרת גרסה זו.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבע, ישלמו לתובעת סך של 2,474 ₪ המהווה מחצית מסך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 628 ₪ - סה"כ 3,102 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 8.8.10, מועד עריכת חוו"ד השמאי מטעמה, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: